אפשר לשבור את המונופול הבנקאי

אפשר לשבור את המונופול הבנקאי

לרשימת התחומים הלוהטים במשק הישראלי אפשר בקלות להכניס את תחום האשראי החוץ בנקאי ואת תחום הפינטק.

האשראי החוץ בנקאי רותח כבר שלוש שנים עם לא פחות מכניסה של 13 חברות לבורסה הישראלית. פלח השוק של החברות החוץ בנקאיות גדל בהתמדה בכל שנה ועדיין רחוק מאוד מהפוטנציאל שאליו הוא צריך להגיע כמקובל בעולם. שווי השוק של החברות החוץ בנקאיות כבר נמדד במיליארדי שקלים באופן משוקלל והתשואות על המניות שלהן דו ספרתיות ומעל לתשואת השוק.

הפינטק הישראלי גם הוא מככב עם מספר חברות מקומיות כמו ביט, פפר הבנק הדיגיטלי הראשון אבל ההצלחה האמיתית דווקא מתרחשת מעבר לים. חברות עם יזמים ישראלים כגון Lemonade, Tipalti, Bluevine, Fundbox כבר מהוות עדר של שחקני יוניקורן תוצרת פינטק כחול-לבן.

מדוע ישנו פער כל כך גדול בין היזמות הישראלית בתחום הפינטק בעולם לבין היישום הדל בארץ? החלטנו לשאול את יונתן ברנד מנכ״ל חברת הבנקאים ושותף בחברת ההשקעות פינטק פרטנרס.

  • יונתן, למה אין חברות פינטק שפונות לשוק הישראלי עם מוצרים שיכולים
    לפתח את השוק החוץ בנקאי ולהוות תחרות לבנקים?

קודם כל אני רוצה להקדים ולהגיד שאנחנו חברת בנקאות מימון פרטית ולא אשראי חוץ בנקאי.

  • מה ההבדל בעצם?

הכל זה בסוף עניין של טרמינולוגיה לא? כשאומרים לך מימון חוץ בנקאי לאיזה סוג של חברות את חושבת שמתכוונים?

  • חברות ניכיון צ'קים.

בדיוק. באיזה עוד שם את מכירה אותן?

  • שוק אפור.

נכון. ואנחנו לא כאלו. עד 2015 מדינת ישראל אסרה בחקיקה על חברות שאינן בנק לגייס חוב מהציבור למתן אשראי ובפועל מנעה מהן להתחרות בבנקים, כי בלי חוב זול אי אפשר לייצר תחרות לבנק. הקושי הזה גרם להן להישאר מאוד מאוד קטנות וכפה עליהן לייצר ייתרונות תחרותיים אחרים כדי לשרוד. מפה התפתחה הפרקטיקה של השוק האפור וניכיון צ'קים לצד הריביות המטורפות שהם גובים. אין לי ביקורת עליהן זו היתה היסטואציה בחמישים השנים האחרונות אבל לשמחתי התקדמנו כמדינה.

  • רגע אז אתה אומר שבעצם כל השוק הזה כמו שאנחנו מכירים אותו היום הוא בעצם יציר של המדינה?

לדעתי כן. איך אומרים שוק אפור באנגלית? לא אומרים. אין תרגום מילולי של המונח הזה כי במדינות מערביות אחרות זה הכי לגיטימי להתחרות בבנק בתחום האשראי. חברות כמו בחו״ל עוד לפני שנולד כל הבאז הזה של הפינטק נקראו Private lenders וידעו להתחרות יופי בבנקים גם בשנות השמונים בלי טכנולוגיה מפונפנת. אבל אם אין לך גישה למקורות כסף ומכריחים אותך להיות שוק אפור זה מגיע לאיך שנראה השוק הישראלי עד לפני לא הרבה זמן, עם מונופול בנקאי של כמעט 98% מסך האשראי.

  • אבל זה כבר נגמר לדבריך, אז למה בעצם אין יישום של חברות פינטק בישראל?

 קודם כל ישראל אף פעם, כשוק, לא עניינה חברות טכנולוגיה, היא קטנה מדיי. פעם כל סטארטאפיסט היה מדקלם את המשפט ״שישראל היא הבטא סייט״ שלו ואחרי שהוא קצת יצבור תאוצה הוא יעביר את החברה והמוצר לחו״ל. היום זה זה כבר לא ככה, יזמים בונים מראש את החברה לארה״ב ומשיקים שם את המוצר. זה מלכתחילה המוטיבציה של חברות פינטק למכור מוצר בישראל הוא נמוך. בתחום האשראי זה עוד יותר מסובך כי אין פה כרגע המון היתכנות והכל מאוד קשה.

  • איפה זה בא לידי ביטוי הקושי?

איפה לא. קודם כל הרישוי מאוד נוקשה. להמון תחומים שבחו״ל בכלל לא צריך רישוי כמו אשראי לעסקים בישראל צריך. אנחנו החברה השנייה בישראל שקיבלה רישיון מורחב לפי התנאים החדשים וזה הישג מטורף אבל למתרים אחרים זה לא הלך כל כך בקלות. לאחר שקיבלת רישיון אתה צריך לפתוח חשבון בנק כדי לעבוד בפועל, גם פה יש קשיים והבנקים הישראליים לא ששים לשתף פעולה.

  • אז לדעתך אנחנו לא נראה בקרוב חברות שמתחרות עם הבנקים?

אני בטוח שכן, אבל זה ייקח זמן. כיום המונופול הבנקאי לצערי הוא מוחלט. למרות שיש רוח גבית מהמחוקק ויוזמות שונות של בנקאות פתוחה בפועל עדיין שום דבר לא חלחל לשטח. כל המידע אצל הבנקים והם לא מחויבים לשתף אותו או להתממשק לשום דבר ובהתאמה הם גם שולטים ב-98% משוק האשראי לעסקים קטנים. שזה התחום שלנו. באשראים אחרים המצב טוב יותר כמו רכב או אשראי צרכני שם באמת גם הרפורמות באות לידי ביטוי באופן הכי חזק. אבל אם את מייחסת לתחרות אז היא קיימת, אנחנו בפועל מתחרים מול הבנקים על הלקוחות הטובים ומנצחים בחלק ניכר מהמקרים כי אנחנו נותנים שירות טוב יותר. אבל מבחינת המחיר הבנק זול יותר וכמובן שמבחינת היקף הם מונופול מוחלט.

  • אתה חושב שאפשר לשבור את המונופול הבנקאי?

אני בטוח שכן. זו כבר לא שאלה. זו דרישה מהשטח. אני אספר לך סיפור הזוי, לפני כמה שבועות מתקשרת אלי למספר האישי שלי איזה גברת שאני לא מכיר ממספר שאני לא מכיר ושואלת אם היא הגיעה ל-F.T.P.F. ושהיא צריכה הלוואה לעסק שלה. עכשיו F.T.P.F. זה השם של החברה ברשם החברות, אנחנו לא עושים עסקים או מפרסמים תחת השם הזה זה. זה לא המותג (בניגוד לשם המסחרי ״הבנקאים״ הערת מערכת). אני כמובן מנסה לעזור לה ומה מסתבר? הגברת היא בעלת חברה שמפעילה אשכול גני ילדים, עסק מעולה, רווחי שנכנס לשיפוץ בתקופת החגים. השיפוץ קצת הסתבך ועכשיו צריך עוד כסף בדחיפות כדי לסיים את השיפוץ, כמה מאות אלפי שקלים לא משהו ענק. הלקוחה רגילה לעבוד מול הבנק שלה אבל בתקופת החגים בבנק ההליך הזה לוקח שבועות, והיא צריכה לפתוח את הגנים כן? הבנקאי שלה אמר לה שהוא לא יכול לעזור לה בסיטואציה הנוכחית אבל שיש לו לקוח אחר שלקח מאיתנו הלוואה תוך יומיים ושכדאי שהיא תפנה אלינו. כל מה שהיה לאותו פקיד זה את השם הרשמי שממנו הוא ראה את ההעברות וזה מה שהוא נתן לה והיא התאמצה ומצאה אותנו.

אז המונופול הבנקאי נסדק כי הבנקים בעצמם מבינים שהם לא יודעים לספק את צרכי הסקטור הזה של עסקים קטנים ובינוניים. תחשוב לאיזה רמה של אי תפקוד צריך להגיע פקיד בנק כדי לשלוח לקוחה שלו אלינו… זה הזוי.

  • איך בדיוק יצא שהגעת לתחום?

ב-2013 חבר קרוב שלי, עמית כהנא, התחיל לעבוד בלונדון בחברת פינטק מסוג P2P והתחלנו לדבר על זה וזה נשמע לי מעניין ורציתי להיחשף יותר. לאט לאט התחלתי ללמוד ולהשקיע בנושא של מימון אלטרנטיבי. זה היה בדיוק אחרי שסיימתי 3 שנים כיועץ ללשכת השר במשרד המשפטים וגם סיימתי התמחות במשרד עו״ד פרטי והחלטתי שזה זמן טוב להקים את הסטארט אפ הראשון שלי.

  • כלומר להישאר עורך דין זה לא משהו שעמד הפרק

(צוחק) אני אף פעם לא רציתי להיות עו״ד. הקמתי את העסק הראשון שלי בגיל 15 והשאיפה ליזמות ועסקים תמיד הייתה שם וזה היה המסלול שרציתי להתקדם בו. תוך כדי ההתבגרות עברתי מעסקים מסורתיים לדברים יותר טכנולוגיים ופיננסים. בשנה הראשונה באוניברסיטה הקמתי עם חבר אחר את הסטארט אפ הטכנולוגי הראשון שלי. למשרד המשפטים הגעתי במקרה אבל למדתי המון ועובדה שנשארתי. יכולת ההשפעה שלך במגזר הציבורי היא ענקית אבל אותי השוק הפרטי תמיד יותר משך.

  • אז בתור יזם ומשקיע בפינטק מה היתרון שלך בשוק הישראלי?
    הרי לפי מה שאמרת הוא לא מושך את החברות הבינלאומיות.

החיסרון שלהם הוא היתרון שלנו. הבנקאים היא חברת אשראי ישראלית לוקאלית. היא קמה מתוך ההבנה שיש פה הזדמנות בקנה מידה היסטורי. מצד אחד הוואקום בשוק מטורף, חסר המון אשראי לעסקים והשוק שהיום הוא כ-2% ימשיך לגדול עד שהוא יהיה 10%-12% מהשוק כפי שמקובל בעולם. אנחנו מכירים את כל הטכנולוגיות הקיימות בחו״ל ויודעים לקחת אותן, לקסטם וליישם בשוק הישראלי שאותו אנחנו מכירים היטב. אז מה שיקר לחברות פינטק בינלאומיות זול לנו, אנחנו רק מיישמים לא מפתחים. מה שמסובך להן קל לנו, קבלת הרישיון, הרגולציה המקומית וכו׳ ואולי הכי חשוב הגודל לא מרתיע אותנו. חברה בינלאומית לא תיכנס לישראל בשביל תיק אשראי של 4-5 מיליארד שקלים. מבחינתנו הגודל הזה אידיאלי.

במקביל אנחנו לא רואים מישהו מחברות האשראי החוץ בנקאיות עושה שינויים גדולים. הם ממשיכים את הפעילות הישנה של ניכיון צ'קים בשיטה אנלוגית לחלוטין ובריביות דו ספרתיות גבוהות. זה לא ישבור את המונופול הבנקאי כי אף אחד בעצם לא מתלבט בינם לבין הבנק. עסק שפונה לשם ולוקח מהם אשראי לא שקל אותם לעומת הבנק. הבנק אמר לו לא.

  • ואצלכם המצב שונה?

במרבית המקרים כן. אנחנו מוכרים שירות וזה אחרת. הצעת הערך שלנו היא בוא לקבל הלוואה שתעזור לך להרוויח יותר מהעסק שלך בלי בזבוז הזמן וחוסר היעילות של המערכת הבנקאית. הלוואה שמתאימה לעסק ולא מתאימה למה שנוח לבנק. עסקים מעריכים את זה ומוכנים לשלם על זה. בהתאמה לערך שאנחנו נותנים אנחנו יקרים טיפה יותר מהבנק, באחוזים בודדים. זו הצעה הגיונית.

  • זה הפתרון שלכם לשבירת המונופול?

כן. אנחנו מאמינים שאם רוצים להתחרות בבנק צריך להציע הלוואות שדומות למה שהבנק מציע מבחינת הריבית והתנאים ולנצח אותו במקומות שמביאים לידי ביטוי את היתרונות היחסיים שלנו: השירות, הגמישות והיצירתיות.

זה מה שאנחנו עושים היום ואני משוכנע שעם קצב הגידול הנוכחי שלנו ועם מתחרים חדשים שבטוח יצטרפו לשוק בעוד שנים בודדות שוק האשראי לעסקים קטנים בישראל כבר לא יישלט באופן בלעדי על ידי הבנקים.

Reader Interactions